מורשתו והשפעתו

מעטים הספרים, מלבד המקרא והתלמוד, שעיצבו את חיי היום־יום היהודיים לעומק כמו ספריו של רבי יוסף קארו. כמעט כל יהודי שומר מצוות בעולם היום — ספרדי או אשכנזי, בירושלים, בניו יורק או בבואנוס איירס — הולך לפי פסקים שעברו תחת ידו.

סדר אחרי הגירוש

כשהחל קארו בבית יוסף, העולם היהודי היה נסער. מגורשי ספרד ופורטוגל התפזרו בכל אגן הים התיכון, לכל קהילה מנהגיה, והפוסקים הגדולים של ימי הביניים נחלקו פעמים רבות. קארו יצא להשיב כל הלכה בטור אל מקורותיה בתלמוד, לאסוף את דעות הפוסקים שאחריו ולהכריע ביניהן. ככלל הכרעה בחר בשלושת עמודי ההוראה — הרי״ף, הרמב״ם והרא״ש — והלך אחר הרוב שביניהם. זו הייתה שיטה שכל אחד יכול לבדוק, והיא נתנה לעם מפוזר דרך אחת בהלכה.

השולחן הערוך והמפה שעליו

השולחן ערוך זיקק את הבית יוסף לפסקים ברורים, מסודרים לשימוש יומיומי — שולחן, כשמו, ערוך ומוכן. הדפוס נתן לו כנפיים: בתוך שנים ספורות הגיעו העתקים לכל מרכז יהודי. הרמ״א בקרקוב, שכתב פירוש משלו על הטור, הוסיף הגהות המציינות היכן נוהגים האשכנזים אחרת. הוא קרא להן המפה, כדי לפרוש אותן על שולחנו של קארו. משנדפסו יחד, היו השניים לספר ההלכה המשותף של העם כולו — טקסט אחד, שספרדים ואשכנזים לומדים בו, וכל אחד יודע היכן דרכיהם נפרדות.

סביבם צמחו הפירושים הגדולים שכל רב לומד: הש״ך והט״ז, המגן אברהם, ולאחר מאות שנים המשנה ברורה של החפץ חיים, ובעולם הספרדי הכף החיים וספרי הרב עובדיה יוסף. מבחני ההסמכה לרבנות בנויים סביבו. “כתוב בשולחן ערוך” היא חלק מן הדיבור היהודי היומיומי.

מרן: רבם של יהדות ספרד והמזרח

לקהילות ספרד והמזרח קארו הוא מרן, הרב שפסקיו התקבלו כמחייבים. בישראל של ימינו בנה הרב עובדיה יוסף חלק גדול ממפעל חייו על העיקרון “קיבלנו הוראות מרן” — והשיב את השולחן ערוך אל מרכז ההלכה והגאווה הספרדית.

הרמב״ם בשלמותו

הרמב״ם כתב את משנה תורה בלי לציין את מקורותיו. הכסף משנה של קארו מצא אותם, ביאר את טעמיו והגן עליו מפני השגות הראב״ד. מאז הוא נדפס לצד משנה תורה כמעט בכל מהדורה, כך שכל הלומד רמב״ם לומד וקארו לצדו.

הפוסק והמקובל

אותו אדם שכתב את ספר ההלכה המדויק ביותר ניהל, במשך כחמישים שנה, יומן רוחני של דברי מורה שמימי. המגיד מישרים מראה נפש השואפת לקדושה — מוזהרת לישון מעט, לאכול בפשטות, ולא לחדול מלימוד לעולם. חוקרים כינו אותו “איש הלכה ומקובל”; המסורת אינה רואה בכך שום סתירה. אצל קארו, כמו בצפת עצמה, התורה הנגלית והנסתרת הן שני פנים של עבודת ה׳ אחת.

ליל שבועות

מנהג הלימוד כל ליל שבועות — תיקון ליל שבועות, הנהוג היום בבתי כנסת בכל מקום — מתועד לראשונה במשמר הלילה של קארו, אלקבץ וחבריהם. איגרתו של אלקבץ, ששימר השל״ה הקדוש, הפיצה את המנהג בכל העולם היהודי.

צפת, עיר החכמים

בית דינו של קארו עשה את צפת לבירת ההלכה של העולם היהודי; ישיבתו העמידה את הדור הבא של מנהיגיה; ונוכחותו משכה אחרים. תור הזהב של צפת — של הרמ״ק והאר״י, של לכה דודי וקבלת שבת — צמח סביב בית מדרשו. העומד בו היום עומד במקום שבו החל אותו עידן.