בית הכנסת

בית הכנסת הנושא את שמו של מרן עומד ברחוב בית יוסף שבעיר העתיקה של צפת. על פי המסורת היה זה בית מדרשו — המקום שבו לימד, דן וכתב. הוא נפל וקם שוב יותר מפעם אחת, ומעולם לא חדל להיות בית תפילה ותורה.

בית מדרשו של מרן

כשהתיישב רבי יוסף קארו בצפת בשנות הש׳, הפך במהרה לאחד ממנהיגיה הרוחניים של הקהילה. לפי מסורת צפת, בית מדרשו היה אז בקומה השנייה של המבנה. שם לימד את תלמידיו ושקד על כתיבת רוב ספריו. ישיבתו המשיכה את ישיבת רבו, מהר״י בירב, ותלמידיו עמדו בראש ישיבות משלהם ברחבי העיר.

נוסע תימני שביקר בשבת אחת בסביבות ה׳שכ״ז (1567) השאיר תמונה נדירה של עד ראייה: החכם הישיש יושב על כיסא ודורש בפסוק “תורת ה׳ תמימה משיבת נפש” בפשוטו ובסודו, לפני כמאתיים תלמידים היושבים על ספסלים. (קראו את העדות המלאה במאתיים על הספסלים.)

חדר המגיד

מתחת לבית הכנסת, כך מסורת מקומית, נמצא הבית הקטן שבו גר מרן — החדר שבו בא אליו המגיד, מורו השמימי, וגילה לו את סודות התורה. למבקרים מראים חדר תת־קרקעי קטן סמוך לבית הכנסת. (ראו החדר שמתחת לבית הכנסת.)

רעידות אדמה ובנייה מחדש

צפת יושבת על רכס מועד לרעידות אדמה, ובתי הכנסת העתיקים שלה נושאים את הצלקות. רעידת האדמה הגדולה של ה׳תקי״ט (1759) הרסה חלק גדול מן העיר; בית הכנסת בית יוסף נבנה אחריה מחדש, במידות קטנות מבעבר. אחר כך באה רעידת האדמה הנוראה של כ״ד בטבת ה׳תקצ״ז (1 בינואר 1837), שהרגה אלפים בצפת והחריבה את רוב הרובע היהודי. בית הכנסת נפגע שוב ונבנה מחדש בשנים שלאחר מכן — המקורות מתארכים את העבודה לסביבות 1839 או לשנות הארבעים של המאה התשע־עשרה — ושיפוצים נוספים נעשו בראשית המאה העשרים.

המסורת קושרת את הבנייה שאחרי ה׳תקצ״ז לנדיב יצחק גואטה, ואגדה צפתית אהובה מספרת שהוא הפריש מחצית הכסף וטמן אותה מתחת לרצפת בית הכנסת, כדי שתימצא בבוא המשיח. (ראו כשרעדה האדמה.)

כתובת במבנה מספרת על ישיבה בשם עץ חיים שנקבעה “באתרא דמארי בית היוסף” לחכמי ורבני צפת, והוקדשה על שם רבי אברהם איישר.

בית לחסידים

בשנת ה׳תקל״ז (1777) עלתה לארץ ישראל קבוצת חסידים בראשות רבי מנחם מנדל מוויטבסק והתיישבה בצפת. עד שהושלם בית הכנסת שלהם — זה שנודע לימים כבית הכנסת האר״י האשכנזי — התפללו, כפי שכתב רבי ישראל מפולוצק בשנת ה׳תקל״ח, “בבית יוסף”. לזמן מה היה בית מדרשו של מרן הספרדי ביתה הראשון של תנועת החסידות בארץ ישראל. (ראו החסידים בבית יוסף.)

מה לראות בביקור

• הקשתות והמנורות. אולם התפילה מקורה בקשתות מזרחיות, תלויות בו מנורות, ולאורך הקירות מדפים עמוסי ספרי קודש — חלקם בני מאות שנים.
• הרצפה. מסורת צפת מציינת את אריחי השיש האיטלקי, שהונחו כך שאף פינה של אריח אחד אינה נוגעת בפינת חברו.
• החלון שליד ארון הקודש. מימין לארון הקודש תלויים בחלון שרידיה המעוותים של רקטת קטיושה שנפלה ממש מחוץ לבית הכנסת במלחמת לבנון השנייה, בשנת ה׳תשס״ו (2006). (ראו הרקטה שבחלון.)
• החדר שלמטה. שאלו את הגבאי על חדר המגיד.
• שם הרחוב. הסמטה שבחוץ נקראת רחוב בית יוסף, על שם ספרו הגדול.

ביקור בכבוד

זהו בית כנסת חי. נא להגיע בלבוש צנוע — כתפיים וברכיים מכוסות — ולגברים לכסות את הראש; כיסויים זמינים בכניסה. נא לשמור על שקט בזמן התפילות ולבקש רשות לפני צילום אנשים. מנהג ותיק הוא להשאיר תרומה קטנה בקופת הצדקה, המסייעת להשאיר את בית הכנסת פתוח לכולם.