הבית יוסף הוא חיבורו הגדול של קארו — ולפי עדותו, החיבור החשוב לו מכולם. הוא נכתב כפירוש על ארבעה טורים לרבי יעקב בן אשר, ספר ההלכה המקובל בימיו, אך הוא עושה הרבה יותר מלבאר. לכל הלכה הוא חוזר אל התלמוד, אוסף את דעות הפוסקים הגדולים שאחריו ומכריע.
השיטה
כדי להכריע בין הפוסקים נשען קארו על שלושת עמודי ההוראה: הרי״ף, הרמב״ם והרא״ש. במקום ששניים מהם הסכימו — פסק כרוב. במקום ששתקו — פנה לדור הגדול שאחריהם: הרמב״ן, הרשב״א והר״ן. הכלל היה פשוט, שקוף, וכל מי שהמקורות לפניו יכול לבדוק אותו.
עשרים שנה
קארו החל בחיבור באדריאנופול בסביבות ה׳רפ״ב והשלים אותו בצפת בשנת ה׳ש״ב, ואחר כך המשיך להגיהו יותר מעשור. הוא נדפס יחד עם הטור בארבעה כרכים גדולים: אורח חיים ויורה דעה בוונציה (ה׳ש״י–ה׳שי״א), אבן העזר וחושן משפט בסביוניטה (ה׳שי״ג וה׳שי״ט). בדף המודפס שורות הטור במרכז, והבית יוסף סובב אותן.
השפעתו
הבית יוסף היה לבן לוויה הכרחי לטור ולספר העיון הגדול במקורות ההלכה. דווקא הצלחתו הדאיגה כמה חכמים, שחששו שהתלמידים יחדלו ללמוד את המקורות עצמם; אחד מהם, מהרי״ל אבן לב, שינה את דעתו אחרי שכחה מפליאה (ראו המקור שלא עלה בזיכרון). הוספותיו ותיקוניו של קארו יצאו לאור לימים בשם בדק הבית.
