במשך כחמישים שנה רשם קארו את ביקוריו של מורה שמימי — המגיד — שדיבר מתוך פיו והזדהה שוב ושוב עם המשנה: “אנא המשנה הממללת בפומך”. מגיד מישרים מקבץ את התורות הללו, מסודרות לפי פרשות השבוע.
מה לימד המגיד
דברי המגיד משתרעים ממוסר ועד קבלה: עשר הספירות, סודות הבריאה, השמות הקדושים, מדרגות הנשמה, גלגול ותחיית המתים, השגחה ובחירה, טעמי המצוות והנזק שעושה החטא. שוב ושוב הוא מאיץ בקארו להתקדש — לישון מעט, לאכול ולשתות במידה, לשמור על מחשבותיו ולא להפסיק מלימודו — ומוכיח אותו על רפיונות קטנים. הוא הבטיח לו שיזכה לשבת בארץ ישראל ושספריו יאירו את עיני כל ישראל; שתי ההבטחות התקיימו. (ראו “אנא המשנה הממללת בפומך”.)
הדפסתו
החיבור נדפס זמן רב אחרי פטירת קארו: החלק הראשון בלובלין בשנת 1646, והשאר אחר כך בוונציה. החיד״א כתב שרק כחלק אחד מחמישים מכתב היד נדפס. בהקדמתו נדפסה איגרת רבי שלמה אלקבץ אל החברים בשאלוניקי: ליל השבועות שבו דיבר המגיד לראשונה לפני עדים, הלילה השני במניין, הברית שכרתו החברים בשבת שלאחר מכן, ותחינתו של אלקבץ אל חוג שאלוניקי ללכת בעקבותיו ובעקבות קארו לארץ ישראל. (ראו הקול בליל שבועות.)
